סיכום 

עבודתי עוסקת בדילמה רלווונטית לשנת 2021, סיקור אובייקטיבי מול סובייקטיבי של מצעדי הגאווה באמצעי התקשורת. לאור המאמרים שקראתי והחקר שבצעתי בכתבות בכלי התקשורת השונים.

בחקר שביצעתי מצאתי כי רוב הכתבות הדגישו את הניכור ,שנאה,הסתה וגזענות שיש כלפי הקהילה הלהטבית, וכך ניתן להבין כי התקשורת מסקרת את אירועי הקהילה בצורה מוטה,מבנה מציאות,עושה שימוש בביטויי אפלייה ,סטריאוטיפיזציה,מיסגור הקהילה כבעייתית חריגה יוצאת דופן. בחקר גיליתי שהתקשורת מעצימה את ההבדלים התהומיים בין האוכלוסיות השונות בחברה, כמה שהחברה היא זו שלא מקבלת את קהילת הלהטב והביטויים הקשים והסטיראוטיפים מייצגים זאת. ברוב גדול של כתבות החברה היא זו שלא מקבלת ומתייחסת ביחס שלילי ומפלה כלפי קהילת הלהטב.

התקשורת חוטאת לתפקידה האובייקטיבי ומסייעת להבנות סדר יום וקשה מכך,מעצימה כסוכנת חיברות את השנאה וההסתה כלפי הקהילה הגאה.

בסקירה האקדמית שביצעתי מצאתי שעל פי מאמר "גאים מדי" שכתב דן כספי, מדובר על כך שהתקשורת דוחה מיעוטים, שהתקשורת מבטלת ומכבה נושאים ואנשים חשובים לחברה ובחברה, בעצם במאמר רואים שלמיעוטים ולקהילה הגאה ובפרט יש ערך חדשותי נמוך, ושהתקשורת מבנה לנו מציאות, שהתקשורת מראה לנו צדדים שליליים או לא מראה בכלל, ככה  שהנושא הופך למוזר, לא נורמטיבי ואף חולני . הוא לא חלק מה "נורמה" ואז נוצרת הומופוביה גדולה. מהמאמר אפשר להבין שאו שמדברים על הקהילה הגאה אבל לרעה, או שלא מדברים בכלל.

 

על פי מאמר "הזמן הורוד" שנכתב על ידי עדי סמריאס מדובר על כך שהיו כתבים ועורכים שהפריע להם שאין אובייקטיביות בכל הנוגע לקהילה, שמבנים לנו מציאות עקומה. אז הם פרצו שערי עיתונים וגרמו לנושא זה להיות בכותרות בצורה הבולטת ביותר, הם עשו שינוי בשביל סיקור טוב יותר בעיתון ובתקשורת כולה, עיתונאים אלה ניסו לשבור סטיגמות ולשנות דעה של החברה הישראלית.

 

על פי מאמר "שתי אמהות מול אמא ואבא" שנכתב על ידי צוות בטיפולנט, ניתן לראות נתונים אשא מראים שילדים שגדלים במשפחות חד מיניות הם מוצלחים וזהים למשפחות אשר מכילות אמא ואבא, זה בעצם מנפץ את הסטראוטיפ על הקהילה הגאה. בתקשורת היה מקרה של הומופוביה אשר רפי פרץ אמר שילדיו בריאים וגדלו במשפחה בריאה ככה שאין שום סיכוי שהם יגדלו להיות חלק מקהילת הלהטב, מאמר זה מנפץ את הסטיגמות ומראה שגם כאשר ילדים גדלים במשפחות שמכילות אמא ואמא או אבא ואבא הם גדלים להיות מוצלחים ובריאים ללא כל הבדל לעומת ילד שגדל במשפחה "נורמטיבית" שמכילה אמא ואבא.




 

2 שאלות ירוקות 

מהו מסגור? כתוב כיצג ממסגרת התקשורת את המקרים אותם חקרת והאם המסגור הוא מגמתי לדעתך. נמקי. 

המסגור היא הדרך שבאמצעותה אמצעי התקשורת מעצבים בעיות ציבוריות בעבור הקהל. אופן הצגת הסיפור משפיע על דעת הקהל.

רלוונטי לנושא שלי משום שברגע שהתקשורת מעבירה מקרים או סיפורים לחברה שלנו ככה הדרך שבה עיצבו לנו את הסיפור תעוצב בראשנו, המסגור של הקהילה הגאה בתקשורת משפיע רבות על דעותיהם של אנשים רבים בחברה. המסגור הוא מגמתי, המסגור יוצר את הפרשנות הסוביקטיבית והקיצונית, המסגור לא מאפשר חופש ביטוי והתייחסות מאוזנת ועובדתית אלא יוצא ביטויים קיצוניים ועויינות. 

 

מהו מודל קביעת סדר היום? באיזה אופן העלתה התקשורת לסדר היום את מקרי הבוחן ואת הדילמה שחקרת בעבודתך?

 

 אסכולת סדר היום (סדר יום תקשורתי)- בכוחה של המדיה לקבוע את חשיבותם של הנושאים העולים על סדר היום הציבורי על ידי העלאת נושא לדיון או הסתרתו, על ידי בחירה של נושאים מסוימים והתעלמות מנושאים אחרים- ובכך קובעים מה חשוב יותר ומה פחות.

רלוונטי לנושא שלי בכך שאם הנושא של קבלת השונה וקהילת הלהטב היה עולה לסדר היום הייתה לנו חברה מקבלת ומכילה יותר, זה נושא שמשתיקים ושמדחיקים שהוא קיים בחברה אפילו ב 2020, גם שהנושא עולה לסדר היום הסיקור הוא תמיד שלילי וסובייקיטיבי וממסגר .